חרדת קהל
אנשים הסובלים מהפרעת חרדה כללית (GAD-Generalized Anxiety Disorder) מאופיינים בהתנהגויות הכוללות :חרדה, מתח ודאגנות יתר כרונית מעבר לכל פרופורציה. אדם הסובל מחרדה כללית איננו רגוע, מוטרד באופן קבוע ונתון למצבי רוח משתנים . כמו כן, אדם זה דואג באופן מוגזם לבריאותו ולבריאותם של הקרובים לו, למצבו בעבודה ולמקורותיו הכספיים. המחשבה : "מה יקרה אם"… אופיינית לו במיוחד , והוא תמיד יחשוב על הגרוע ביותר , על אף שהוא מבין בתוך תוכו שהסיכוי לתחזית כזו קטסטרופלית קטנה ביותר. מחשבות שליליות נוספות האופייניות להפרעה זו יכולות להיות : מה יקרה אם אחלה פתאום? מה יקרה אם יגמר לי הכסף? מה יקרה אם יפטרו אותי ? מתי כבר אשתחרר מהמתח ? מה יקרה אם אשאר כך כל חיי?
אדם הסובל מהפרעה זו, חווה חוסר שקט מתמיד, בעיות שינה , בעיות גופניות (כגון: כאבי ראש, בעיות ריכוז ועודו )פעילות יתר. בנוסף, הפרעה זו מלווה לרוב בשורה של ארוכה של התנהגויות הימנעות המתייחסות לעצמנו ולקרובנו , כגון שאלות בלתי פוסקות: היכן תהיו? מה תעשו ? וכולל הימנעות מלדבר , לשמוע או לקרוא על דברים אשר עלולים להדאיג אותנו כגון מחלות או תאונות. האדם הסובל מהפרעת חרדה כללית, אינו מביא בחשבון את יכולתו לפתור ולהתמודד בבוא העת עם הבעיות. הוא מניח שאם תתרחש הבעיה היא תהיה נוראה ושהוא לא יוכל להתמודד עמה.
מה אם כן ניתן לעשות ?
1. להחליט באופן מודע על גישה של התמודדות ולא הימנעות. כלומר חשוב לראות בנטייה לדאגנות התנהגות שיש לשנותה ולא כביטוי של האישיות שלנו אשר מגדיר אותנו ככאלה. כך נוכל לראות בהתנהגות זו יעד לשינוי.
2. לבצע תיקון של המחשבות הלקויות שלנו. הפרעת החרדה הכללית מאופיינת לרוב בחשיבה מוגזמת, קטסטרופאלית , חשיבה שמנבאת עתיד קודר וקוטבית אשר איננה מביאה בחשבון אפשרות לפתרונות חלקיים. לפיכך, עלינו לזהות את דפוסי החשיבה השליליים שלנו והאמונות , ולתקנם על ידי הכנסת פרופורציות והסתכלות הגיונית יותר ביחס לסיטואציה. לדוגמא: אמונה כגון " אם אני לא אדאג זה סימן שאני לא אימא טובה מספיק".
3. נוכל להכין טבלה בה נבחן את היתרונות (הרווחים)מול החסרונות (המחירים שאנו משלמים) של ההתנהגות הדאגנית בה אנו נוקטים.
4. אפשר וחשוב לסובלים מהפרעה זו ללמוד שיטות של נשימות עמוקות והרפייה. זאת, כיוון שאנשים הסובלים מהפרעה זו נוטים להזניח את עצמם. כלים אלו עשויים לפתור את בעיית השינה לאלתר.
5. להחליט על דחיית הדאגה לשעות ספציפיות של היום , ומניעת דאגה בשעות אחרות. בשעות הדאגה יש לחשוב על הבעיה בצורה מובנית ורציונלית , כלומר לאתר את המחשבות הלקויות ולתקנן באמצעות חשיבה חלופית הגיונית.
6. לבצע חשיפות לנושאים שעלולים לעורר דאגה. עיקרון החשיפה קובע שבמידה שאדם נחשף לגורם ממנו הוא מפחד ויישאר מספיק זמן בנוכחותו, מבלי לבצע פעולות להפחתת החרדה – הפחד מפני אותו הגירוי יעלם.
7. ללמוד תהליכים של פתרון בעיות. הדרך הטובה והבדוקה לחיות חיים טובים יותר היא על ידי אימוץ הגישה האומרת שהעולם- החיים , מורכבים מבעיות. גם הפרעת חרדה כללית זו בעיה , וכמו כל בעיה היא ניתנת לפיתרון!
עוד פוסטים
