חרדת קהל
יותר ויותר מחקרים וספרים מדגישים את חשיבותה הרבה של הערכה עצמית חיובית. מדוע ההערכה העצמית חשובה כל כך?
כיוון שהיא משפיעה על כל ממד נפשי שהוא. ההערכה העצמית פועלת כנבואה שלנו על עצמנו ולפיכך קובעת את רמת ביצוענו לטווח ארוך .
מהי ההערכה העצמית?
ההערכה העצמית מהווה שיפוט מוסרי, ערכי וחברתי, של אדם מסוים את עצמו, או לפחות את האופן שבו הוא תופס את עצמו. ההערכה העצמית מורכבת ממידע "אובייקטיבי" שאנו יודעים על עצמנו, ומהערכה/שיפוט סובייקטיביים של אותו מידע . כלומר, כיוון שמדובר ב- 'ציונים סובייקטיביים' שאנו נותנים לעצמינו, אז בוודאי שגם ההערכה השיפוטית שלנו אינה בגדר מידע נכון, מוחלט, אלא בגדר מסקנות שאנו מסיקים על סמך אמונותינו. לפיכך, ההערכה העצמית שלנו עלולה להיות מעוותת, בדרך כלל כלפי מטה, עקב טעויות חשיבה בשני המישורים : האובייקטיבי והשיפוטי.
הגדרה נוספת להערכה עצמית, עוסקת בשאלת הפער בין ה"עצמי האידיאלי" (מה שהייתי רוצה להיות) לבין ה"עצמי כפי שאני תופש אותו המציאות". ככל שתהיה התאמה בין שני תפיסות אלה – הערכתנו העצמית תהיה גבוהה יותר.
אדם יחשב כבעל הערכה עצמית בריאה/ נכונה , כאשר הוא יביא בחשבון באופן מציאותי , את החסרונות והליקויים שלו , מבלי להיות ביקורתי באופן קטלני כלפי אותם חסרונות. אדם בעל בערכה עצמית חיובית יודע מה הוא מסוגל לעשות ומה לא, משלים עם מה שיש ומעריך את עצמו על יתרונותיו והחוזקות שבו. אין זה אומר שאותו אדם לא ינסה לשפר את חסרונותיו עד כמה שאפשר, אך בד בבד הוא ילמד לקבל את חסרונותיו אלה כעובדות נתונות , ללא ביקורת מוסרית או ראיה קטסטרופלית של השלכותיהם.
לשם שיפור ההערכה העצמית יש לעבוד בשני מישורים:
באמצעות טיפול קוגניטיבי –שיפור המחשבות האוטומטיות, התאמת הציפיות למציאות והפסקת מחשבות ה"צריך".
1.יש לאתר את מחשבותינו האוטומטיות.
2.יש לאתר את האמונות הבסיסיות, המביאות למצבי חרדה מול ביצוע משימות ומטלות.
3. לחשוב על הערך העצמי כקיים בזכות עצמו, ולנתק אותו מכמות הביצועים ומרמתם..
4. לדון, לערער ולתקן את כל המחשבות הללו.
5.להחליט שאתה תהיה עצמך ולא יותר מזה, אך תעשה זאת על הצד הטוב ביותר.
באמצעות טיפול התנהגותי- באמצעות שיפור יכולת העשייה, שינוי הרגלי התנהגות ורכישת מיומנויות חדשות.
1. לבצע דברים למרות המחשבה הבסיסית – "איני מסוגל".
2. לארגן רשימה של מטלות בעייתיות לביצוע, ולתכנן תכנית פעולה לטיפול באותן בעיות.
3. לתת משוב חיובי לאנשים סביבי. להימנע מלהדביק תוויות.
מחשבות אוטומטיות ואמונות יסוד הפוגעות בתחושת הערך העצמי
1. מחשבות הקשורות לפילוסופית חיים- "עלי "להיות בסדר", להתנהג "כמו שצריך" ולזכות באהדת אנשים אחרים על ביצועי. אם לא אעשה כך, זה יהיה סימן שאני אדם רע, לא מוצלח, כישלון ושאין לי שום סיבה להעריך את עצמי".
2.פרפקציוניזם – צורת המחשבה העומדת מאחורי מושג זה היא; שעד שלא אהיה בטוח במיליון אחוזים , שכל מה שאני עושה יהיה תמיד מושלם – אני לא אעשה כלום. כלומר האמונה : "אני צריך לעשות הכל מושלם". מחשבה זו היא בלתי רציונלית לגמרי מכמה סיבות:
א."מושלם" הינו מושג מופשט שלא ניתן להגשימו במציאות. ב. צורת חשיבה כזו הינה משתקת. ללא טעויות אין למידה ואין גדילה.
3.מחשבות של חוסר אונים – מחשבות אלו נובעות מההנחה שאנו איננו מסוגלים, שאנו חלשים. לכל אדם ישנן מגבלות מסוימות. יש פעולות מסוימות שאיננו יכולים לבצע, ולעומת זאת אנו מסוגלים לבצע שורה של פעילויות אחרות. כאשר אנו אומרים לעצמינו " איננו מסוגלים", אנו חוטאים בהכללת יתר ובשיפוט כוללני המחזק תחושה כללית של חוסר אונים.
4.חוסר תיקווה – אלו מחשבות שהן הכללה או מתן תוויות אשר אינן מותירות פתח לתקווה ולשינוי.
5.נבואותינו על עצמינו- כגון: "אני לא אצליח" . כאשר אנו מאמינים לנבואותינו באופן מוחלט, אזי אנו עלולים לנבא נבואות שיגשימו עצמן…
6.פחד מכישלון- מחשבה זו מבוססת על ההנחה השגויה , שלהיכשל זה דבר נורא שלא נוכל לעמוד בו. פחד זה מכישלון משקף גישה של מתן ערך לתוצאות התהליך ולא לתהליך עצמו. יש לעשות הבחנה בין המטרה לדרך, ולא לשכוח את היתרונות של הלמידה בדרך להשגת המטרה. יש לזכור: שום כישלון אינו גדול מידי , אם למדנו ממנו שיעור כלשהו.
7.להביא בחשבון את ההישגים שלנו- אחד הגורמים לירידה מיצטברת בדימוי העצמי הוא ספירת הכישלונות וחוסר הביצועים/היכולות ללא הבאה בחשבון של ההישגים, היכולות והביצועים שהתקיימו. מומלץ לנהל רישום של הישגינו מהיומיום ומהעבר, זיהוי תכונותינו המוערכות וכוחותינו.
עוד פוסטים
