
זוכרים את תחושת ההתאהבות? הנחשול המצמרר ברכותו הסוערת ששוטף את חדרי הלב,מציף את הראש ומטביע את הגוף…
קיימים אצל בני האדם שלושה חומרים כימיים,' הורמוני אהבה' :נוראפינפרין (קרוב משפחה של האדרנלין), דופאמין (מוליך עצבי שמחסור בו הוא מביטוייה של מחלת פרקינסון), ופנילאתילאמין (ובקיצור PEA).לחומרים אלה יש מגוון אדיר של תפקידים בגוף, ואחד מהם הוא שבזמן ההתאהבות רמתם עולה בשלושה אזורים במוח והם מפעילים את אותם האיזורים, ואז אנו מרגישים –אהבה .זה החלק הטוב.
החלק הפחות טוב ניתן להמחשה באמצעות תופעה המוכרת מעולם ההתמכרות לסמים. כשם שמתמכרים לסמים צריכים להעלות כל הזמן את המינון של הסם כדי ליהנות מאותה עוצמת סוטול, גם כאן, כעבור שלוש –ארבע שנים של אהבה, המוח כבר לא מתרגש מהמינון המוכר של החומרים, והיות שהמינון לא עולה, יש צניחה באהבה ומשבר זוגי.
באמצעות שבירת שיגרה ,כגון: הפתעת בן/ת הזוג, הזמנה לחופשה מפתיעה או קניית מתנות- ניתן להעלות את מינון החומרים הכימיים הללו במוח.
עם זאת, אחרי ארבע שנים של קשר המוח כבר כמעט אדיש לחומרים הוותיקים שסחררו אותו בעבר, ולעיתים קרובות נוצר משבר זוגי.אצל מי שישרדו את השלב הקריטי הזה תתבטא האהבה בחומר חדש :אנדורפין.גם הוא פועל במרכזי האהבה במוח וגורם להרגשה של אהבה.ההבדל בעוצמות ? כמו לעבור מאספרסו לקפה נמס…
האנדורפין הוא אותו חומר שריכוזו עולה בתום אימון כושר אינטנסיבי.
לקראת השנה השמינית לנישואין,גם השפעת האנדורפין נחלשת..ואז, לאחר השנה השמינית נכנס הורמון אחר:האוקסיטוצין אשר זכה לכינוי "הורמון החיבה".גם הוא מגיע לאותם שלושה אזורי האהבה במוח ומתחזק את האהבה.זהו השלב שבו תדירות יחסי המין יורדת, ומה שיש בין בני הזוג זה בעיקר חיבה ואינטרסים משותפים.
המידע המדעי הזה מקבל חיזוק מנתוני שיעורי הגירושים.על-פי הנתונים, מסתבר שאכן יש פיק במספר הגירושים כעבור ארבע שנים, כעבור שמונה שנים וכעבור ש 12 שנים. במיוחד אחרי 12 שנים….
גילויי המדע לא אמורים לרצוח את הרומנטיקה.האהבה היא אחת הרגשות הנעלים שיש לנו.למרות שאנו מנסים באמצעות המדע להבין את סודה של האהבה, אין הדבר אמור לפגוע ביופייה.זאת, כיוון שהאהבה איננה רק כימיה – אלא היא הרבה יותר מזה.
אם לקראת ארבע שנות זוגיות מרגישים שינוי, לא צריך לרוץ להתגרש.זה קורה לכולם! כולם עוברים את זה!, למרות שנדמה לנו שזה עובר רק עלינו…
מינון מקלוגלין אמר "נישואים מוצלחים דורשים להתאהב הרבה פעמים, תמיד באותו בן –אדם".אם נוכל לבחור בבני- הזוג שלנו בלב שלם שוב ושוב כמו בהתחלה – האהבה לא תמות. כדי שאכן נמשיך להתאהב –חייבים כל הזמן להתחדש,לרגש.
אם נלמד את עצמנו לחשוב על האפשרויות העומדות בפנינו בכל רגע ולבחור מה הכי בא לנו הפעם, נתחיל להכניס לחיים שלנו גיוון ונמנע שעמום ושגרת יתר.
הסוד הגדול הוא:הביטו על הנישואים כהרפתקה –עם בן/בת הזוג!
חפשו את הגיוון לא בחוץ אלא ממש מתחת לאף, עם מי שכבר אתכם!
כדי שהחיים יהיו הרפתקה בשניים כל מה שצריך הוא רצון. שני בני הזוג צריכים לרצות לרענן את האהבה ולהחיות את הנישואים. אפרוריות השגרה עלולה להשכיח את האהבה שלכם וללחוש לכם כי בחוץ יש הרפתקאות מרתקות יותר, כי אנשים אחרים חיים מעניין יותר, כי החופש נימצא אי שם מעבר להרים.
קיפצו לתוך החיים! הרגילו את עצמכם לחדש ולגוון, מבלי להפחית בחשיבות הדברים הקבועים שנותנים לכם ביטחון ויציבות.למסורת ולהרגלים ישנה החשיבות שלהם, אבל גם חשוב,ממש ממש חשוב, לזוז מהם מדי פעם, ואפילו לעיתים קרובות.זה בריא לגוף,לנפש ולאהבה!