אנורקסיה נרווזה
הפרעה זו מאופיינת בתסמינים: החשש מלהיות שמן/ה, הפרעה בדימוי הגוף, היעדר מחזור חודשי וירידה במישקל מתוך יוזמה אישית
תסמונת זו מופיעה ב- 95% בקרב נערות. גיל הופעת התסמונת נע בין 14-17. הנערה ( כאמור ההפרעה מאפיינת בעיקר נערות) תופסת את עצמה כשמנה, והדימוי העצמי שלה הוא באמת של שמנה. הפער בין הראייה האובייקטיבית והסובייקטיבית שלה כשמנה קובע לעיתים את עומק ההפרעה. למרות הרזון הקיצוני של הנערה , היא ממשיכה להרגיש שמנה ורוצה לרזות .ההפרעה מתחילה בדיאטת הרזייה , הגולשת לפעילות מוטורית אינטנסיבית והתעסקות רבה בספורט ובכל פעילות אחרת שעשויה 'לשרוף' קלוריות. בתחילת הדיאטה היא עדיין נלחמת כדי להשיג את הרזון, והיא נלחמת בתיאבון הטבעי המופיע אצל כל אדם .אם המשקל לא יורד מהר מידי, או כאשר הסביבה כופה אכילה מסוימת , יהיה מעבר לשימוש בהקאות יזומות או במשלשלים. בהדרגה, ככל שהפתולוגיה מתפתחת , נעלם גם התיאבון.
בדרך כלל המצב הגופני מידרדר והולך. שיעור התמותה הכולל של הפרעה זו הוא כ- 5% .ב- 10% מהמקרים , שלא מערבים התערבות טיפולית, יסתיימו במוות. אחוז ההתאבדויות הוא אחוז אחד והוא עולה עם הגיל.
אנורקסיה וטיפול קוגניטיבי התנהגותי
הדגש מושם על טיפול התנהגותי באנורקסיה, שמטרתו להביא באמצעות התניה לשינוי הרגלי האכילה, לעלייה במשקל, להיעלמות הפחד מהשמנה ולהתרגלות לתפיסת גוף מלאה ומציאותית יותר.
בתהליך הפסיכותפיה הפרטנית, יש לתת לנערה כלים לשנות הרגלים קיימים ולהתמודד עם החרדות ששינויים אלה מעוררים, כולל התמודדות עם החרדות הקשורות לדימוי הגוף.
בנוסף, הטיפול באנורקסיה כולל מתן כלים קוגניטיביים המאפשרים תיקון של עיוותים בחשיבה , ואף שואף לשינוי סכמות יסוד.